פדוטובה ושיפיטקו רצו להינשא זו לזו. צ'ונוסוב ויבטושנקו רצו להינשא זה לזה. שאיחרזנובה ויקובלבה רצו להינשא זו לזו. רוסיה סירבה לרשום את הנישואים של שלושת הזוגות, משום שהיא מכירה בנישואים רק של גבר ואישה. היא גם אינה מעניקה הכרה משפטית אחרת לזוגיות של אנשים מאותו מין. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע שמדובר בהפרה של הזכות לחיים פרטיים ושל הזכות לחיי משפחה. מותב מורחב של בית הדין האירופי לזכויות אדם אישר היום ברוב דעות את ההחלטה.
לזכויות לחיים פרטיים ולחיי משפחה יש היבט חיובי, כלומר חובה של המדינה להגן על זכויות אלו. למדינות יש שיקול דעת בנוגע ליישום חובתן. ההכרה המשפטית בזוגיות וההגנה המשפטית עליה נוגעות להיבטים חשובים במיוחד של הזהות האישית והחברתית. במדינות שחתומות על האמנה הולכת וגוברת ההסכמה בדבר הכרה בזוגיות של בני זוג מאותו מין. בשל שתי הסיבות הללו יש למדינות שיקול דעת מצומצם בנוגע לעצם ההכרה בזוגיות כזו. כבר נקבע שעליהן להכיר בה. יש להן שיקול דעת רחב יותר בנוגע לטיב ההסדר המשפטי שיבטיח זאת. למשל, אין חובה להנהיג נישואים של בני זוג מאותו מין.
רוסיה אינה מכירה משפטית בזוגיות של בני זוג מאותו מין. היא נימקה את עמדתה בשלושה: ערכי משפחה מסורתיים; רגשות רוב הציבור; הגנה על קטינים מפני חשיפה להומוסקסואליות. בנימוקים אלו אין ממש. הגנה על בני זוג מאותו מין אינה שוללת דבר מבני זוג גבר ואישה, ולכן אין פגיעה בערכי המשפחה המסורתיים. עמדות שליליות (ואף עוינות) של רוב הציבור ההטרוסקסואלי ברוסיה כלפי להט"בים, אינן מצדיקות פגיעה בזכות של בני זוג מאותו מין לקבל הכרה משפטית. טענות על קידום הומוסקסואליות בקרב קטינים אינן אלא דעה קדומה נגד להט"בים. רוסיה חרגה משיקול הדעת שנתון לה. היא הפֵרה את הזכויות לחיים פרטיים ולחיי משפחה.
השופט פבלי מצא בדעת מיעוט בהסכמת השופטת מוטוק שהיה מקום לבחון גם אם הופרה הזכות לשוויון בשילוב הזכויות לחיים פרטיים ולחיי משפחה.
השופטת פולצ'קובה כתבה בדעת מיעוט שרוסיה פרשה מהאמנה במהלך הדיונים, ולכן השופט מרוסיה (השופט לובוב) אינו כשיר עוד לשבת במותב. הואיל והוא המשיך להשתתף בדיוני המותב, נפל פגם דיוני בהליך. אין מקום להביע עמדה לגוף העניין.
השופט וויטיצ'ק סבר בדעת מיעוט שאין מקום להוסיף זכות להכרה משפטית בזוגיות של בני זוג מאותו מין. היא אינה עולה בקנה אחד עם התבנית של האמנה. אין הסכמה בין המדינות בסוגיה זו. מאחר שרוסיה אינה חברה עוד באמנה, לפסק הדין אין השפעה מעשית במדינת מוצאו. אבל הוא ישפיע על שאר המדינות.
השופט לובוב ציין בדעת מיעוט שהעותרות והעותרים לא הצביעו על פגיעה ממשית בהם. אין הסכמה רחבה במדינות האמנה בנוגע להכרה בזוגיות של בני זוג מאותו מין. שום גוף בינלאומי או אזורי אחר לא הכיר עדיין בזכות כזו. בית הדין לא צריך לעשות זאת כאן.
de iuribus 