קסטר סֶמֶנְיָה היא רצה בינלאומית למרחקים בינוניים. היא נולדה אינטרסקס והזדהתה כל חייה בתור אישה. היא הייתה שלוש פעמים אלופת העולם בריצת 800 מטר ופעמיים האלופה האולימפית בתחום. התאחדות האתלטיקה הבינלאומית קבעה תקנות בעניין זכאות של אלו עם הבדלים בהתפתחות המינית להשתתף בתחרויות לנשים. סמניה עתרה נגד התקנות. לטענתה, הן חייבו אותה להפחית את רמת הטסטוסטרון בגופהּ כדי להמשיך להתחרות בתחרויות נשים. בית הדין לבוררות בספורט, שמושבו בשווייץ, קבע שהתקנות מבחינות בין המינים, אבל ההבחנה מותרת. סמניה עתרה לבית המשפט הפדרלי בשווייץ. בית המשפט דחה את עתירתה. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק היום ברוב דעות שהופרו הזכות לשוויון בשילוב הזכות לחיים פרטיים והזכות לסעד יעיל בשילוב הזכויות לשוויון ולחיים פרטיים.
שווייץ לא הייתה מעורבת בהתקנת התקנות. יש לבחון רק את הטיפול של בית הדין לבוררות ושל בתי המשפט בשווייץ בעתירה של סמניה. למשל, לפי דיני שווייץ, בהליך נגד פסק הבוררות יש לבחון אם הפסק תואם לתקנת הציבור. תקנת הציבור כוללת את האמנה האירופית בדבר זכויות אדם.
סמניה נמצאת במצב דומה לנשים ספורטאיות אחרות. אבל התקנות מחילות עליה יחס שונה על בסיס מין ועל בסיס מאפייני מין (מאפיינים גנטיים שגורמים לרמת טסטוסטרון גבוהה). נדרשים טעמים חשובים במיוחד כדי להבחין מכוח בסיסים אלו. שיקול הדעת של המדינה מצומצם. בענייננו יש לבחון אם עמדו לסמניה ערובות דיוניות מספיקות: ערכאות זמינות ונימוקים מספיקים שהתחשבו בזכויותיה לפי האמנה האירופית.
בית הדין לבוררות מצא שהתקנות מבחינות בין אתלטיות, ושיש כמה סימני שאלה לגביהן: תוצאות הלוואי של הטיפול ההורמונלי הנדרש ממשיות; הטיפול לא בהכרח יגרום לאתלטית לעמוד בכללים שנקבעו בתקנות; אין די הוכחות שהמאפיין ההורמונלי שביסוד הדרישות בתקנות אכן מביא ליתרון של ממש במרוצים ארוכים. גם בית המשפט הפדרלי עמד על הפגיעה בשוויון. הפגיעה בסמניה קשה במיוחד משום שהיא השפיעה על יכולתה לעסוק במקצוע שלה, ריצה מקצועית ברמות בינלאומיות.
סמניה הייתה מחויבת לנקוט הליך בוררות. אפשר להשיג עליו בבית המשפט רק בסוגיות מצומצמות. שתי הערכאות לא דנו כראוי בפגיעה בזכויות של סמניה (והיא טענה שזכויותיה נפגעו). שווייץ לא העמידה לרשותה ערובות דיוניות מספיקות לבחון את הפגיעה בזכויותיה. התוצאה היא שאי אפשר לומר שהחלת התקנות על סמניה היא אמצעי מידתי להשגת תכליתן. זו הפרה של הזכות לשוויון בשילוב הזכות לחיים פרטיים. מטעמים דומים הופרה גם הזכות לסעד יעיל בשילוב אותן זכויות.
השופט פבלי הסכים והרחיב בכמה סוגיות בנוגע לשוויון: הדיון על סיווג לפי מין בספורט על רקע השתתפות טרנס*; למה כאן כללו אינטרסקס בקבוצת שוויון עם נשים; הפליה אופקית (בין הספורטאיות) ואנכית (בידי התאחדות בעלת מבנה היררכי). הוא ציין גם את הפגיעה של דרישה מאינטרסקס לעבור טיפולים הורמונליים כדי "להתאים" למין מסוים.
השופט סגרידס מצא בדעת מיעוט שהופרו זכויות נוספות של סמניה: הזכות לחיים פרטיים בהיבט המהותי, הזכות מפני יחס לא אנושי (ויש קשר בין ההפרות של שתי הזכויות הללו) והזכות להליך הוגן.
השופטים גרוזזב, רוסמה וקטיסטקיס סברו בדעת מיעוט שהסמכות של בית הדין מוגבלת לבחינה של יישום דיני שווייץ בהליך נגד פסק הבוררות. בית הדין קרא לתוך דיני אישור פסק בוררות את האמנה האירופית. זו הרחבה אסורה של תחולת האמנה גם על הליך בוררות בין אנשים שאינם תושבי המדינות שחברות באמנה. די בכך כדי לדחות את העתירה.
לגוף העניין, שוויון בספורט הוא תכלית ראויה. לגופי ספורט יש שיקול דעת רחב להשיג אותו. חשוב בייחוד להשיג שוויון לנשים בספורט. לעניין הפליה על בסיס מין סמניה אינה נמצאת באותה קבוצת שוויון עם נשים בספורט. רמת טסטוסטרון בגוף היא תבחין הולם מדעית לזכאות להשתתף בתחרויות ספורט לנשים. בית המשפט הפדרלי הפעיל אמות מידה מדעיות ברמה מספיקה (מבחינת המשפט הבינלאומי, שלפיו פועל בית הדין האירופי לזכויות אדם) כדי להסתמך על מחקרים בדבר רמות טסטוסטרון. בית הדין לבוררות בחן לעומק את מידתיות התקנות. לבית המשפט הפדרלי סמכות מצומצמת לפקח עליו. לא הופרה שום זכות של סמניה.
הינה פסק הדין (בצרפתית) וסיכומו (באנגלית).