בית הדין האירופי לזכויות אדם: העדר הכרה משפטית לזוגיות של אנשים מאותו מין – פגיעה בזכות לחיים פרטיים ולחיי משפחה

פולין מכירה בזוגיות רק באמצעות נישואים. היא מכירה בנישואים רק בין גבר לאישה. שלושה זוגות נשים ושני זוגות גברים טענו שזו הפרה של הזכות לחיים פרטיים ולחיי משפחה. המותב הראשון של בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל היום ברוב דעות את עתירתם.

כפי שבית הדין פסק לא פעם, המדינות חייבות לספק מסגרת משפטית להכרה בזוגיות של אנשים מאותו מין. למדינה יש שיקול דעת רחב בנוגע לכלי המשפטי שיבטיח זאת. פולין טענה שהגבלת הנישואים לזוגיות של גבר לאישה היא חלק מהמורשת החברתית והמשפטית במדינה. אבל הסוגיה אינה הכרה בנישואים בין בני זוג מאותו מין. פולין אינה מספקת הכרה משפטית כלשהי לזוגיות כזו. בני זוג מאותו מין אינם מסוגלים להסדיר משפטית שום היבט חשוב של חייהם המשותפים, כמו רכוש, מס וירושה. רשויות המנהל והמשפט אינן מעניקות משקל ליחסים ביניהם ברוב המקרים.

פולין טענה שרוב האוכלוסייה מתנגדת להכרה ביחסים בין בני זוג מאותו מין. בית הדין דחה בעבר טענות דומות. בית הדין עמד על היחס הלהט"בופובי של פוליטיקאים בכירים במפלגת השלטון (עד לאחרונה) בפולין. יחס שלילי של הרוב כלפי קבוצת מיעוט ומסורות שונות אינם מצדיקים העדר הכרה בזוגיות של אנשים מאותו מין. הכרה כזו אינה פוגעת במשפחות שבהן בני זוג גבר ואישה. פולין הפֵרה את חובתה להעניק הכרה משפטית לזוגיות של אנשים מאותו מין.

השופט וויטיצ'ק ציין בדעת מיעוט שפולין מכירה בזכויות מסוימות, הולכות ורבות, של בני זוג מאותו מין. אין חובה לרשום את הזוגיות. פולין לא הפֵרה את הזכות לחיים פרטיים ולחיי משפחה.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: שוטרים בצ'צ'ניה עינו הומו בשל נטייתו המינית – הפרת זכויות

לפונוב, גבר הומו, מכר בלונים בגן ציבורי בגרוז'ני, בירת צ'צ'ניה (שבשליטת רוסיה). שוטר עצר אותו ולקח אותו לתחנת משטרה. במשך 12 יום הוא היה נתון לאלימות קשה ולאיומים על רקע נטייתו המינית. פעם אחת ניסו לתקוף אותו מינית כדי "להעניש" אותו על נטייתו. תאו היה מכוסה בדם מראש, ודמו נותר על הקירות לאחר האלימות כלפיו. הכריחו אותו להצטלם לסרטון ובו סיפר על מפגשיו המיניים. לבסוף הוא נלקח לתחנת הרכבת והצטווה לעזוב.

לאחר לחץ של לפונוב וארגוני זכויות אדם נפתחה חקירה מקדימה. הוא לא קיבל ייצוג משפטי. החוקרים סירבו לספק לו הגנה על אף איומים עליו. עדים רבים הכחישו את שאירע. בסיום הוחלט לא לפתוח בחקירה מלאה. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק היום פה אחד שרוסיה הפֵרה כמה זכויות של לפונוב.

לפונוב טען בהרחבה על סבלו מידי המשטרה. טענותיו עלו בקנה אחד עם טענות שהעלה בעבר (ושנמצאו אמינות), עם ראיות רפואיות ועוד. הטענות עולות בקנה אחד גם עם דיווחים נרחבים על "טיהור הומואים" בצ'צ'ניה באותה עת. רוסיה לא הציגה ראיות נוגדות או הסבר חלופי למקום שהייתו בזמן המעצר. משך המעצר, האלימות הגופנית והאלימות הנפשית עלו כדי עינויים. זו הפרה של ההיבט המהותי של הזכות מפני עינויים.

הרשויות לא נקטו צעדי חקירה בסיסיים, כמו חקירת השוטרים המעורבים ואיכון הטלפון הנייד של לפונוב. משטרת צ'צ'ניה הייתה מעורבת בחקירה המקדימה על אף החשדות נגדה. רוסיה לא חקרה ביעילות את המקרה. זו הפרה של ההיבט הדיוני של הזכות מפני עינויים. רוסיה לא בדקה אם הנטייה המינית של לפונוב הביאה את מעניו לענותו. זו הפרה של הזכות לשוויון בשילוב הזכות מפני עינויים. המעצר ללא עילה חוקית הפר את הזכות לחירות.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: תקיפת להט"בים והעדר חקירה יעילה – הפרת זכויות

11 אנשים ברוסיה התלוננו שפגעו בהם מחמת השתייכותם לקהילת הלהט"ב. שבעה עותרים הותקפו גופנית בהפגנות של הקהילה. איש מהתוקפים לא שילם על כך, בין משום שלא נחקרו ובין משום שלא נשאו עונש שנגזר להם. שמונה עותרים הותקפו גופנית ומילולית בשל השתייכותם לקהילה או מאחר שביקרו במקומות שמזוהים איתה. חלק מהעותרים נפצעו. הרשויות לא פתחו בחקירה מקדימה, או שהחקירה המקדימה ארכה שנים והסתיימה בלי תוצאות ובקביעה שלא היה מניע להט"בופובי לתקיפה. שלושה עותרים נעצרו בלי סיבה לפני הפגנה לזכויות הקהילה. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק היום פה אחד שהופרו כמה זכויות של העותרים.

כל העותרים (חוץ מאחת) היו קורבן לאלימות גופנית ולביטויי שנאה אכזריים מצד מפגיני נגד. דרגת החומרה של המתקפות עלתה כדי עינויים. הרשויות ידעו מראש על ההפגנות. בהכירן את האווירה העוינת ברוסיה כלפי הקהילה ואת האיומים לפני ההפגנות, היה עליהן לאבטח את המשתתפים. המשטרה לא נקטה צעדי אבטחה. היא הניחה למתח בין משתתפי ההפגנות למשתתפי הפגנות הנגד להפוך לאלימות. היא לא התערבה עם תחילת התקיפה כלפי המפגינים מהקהילה. היא לא מנעה מתקפות מוּנַעוֹת שנאה. זו הפרה של ההיבט המהותי של הזכות מפני עינויים בשילוב הזכות לשוויון. נוסף על כך, הרשויות לא אפשרו להפגנות להתנהל כראוי. זו הפרה של חופש האסֵפה בשילוב הזכות לשוויון.

הרשויות לא חקרו חלק מהתקיפות. באחרות נפתחה רק בדיקה מנהלית, אולם היא התארכה והסתיימה בשל התיישנות. חקירה אחרת הופסקה. חקירה נוספת הושלמה והתוקף הורשע – אולם קיבל חנינה זמן קצר אחר כך. בכל מקרה, הרשויות סירבו לחקור אם המניע לתקיפה היה להט"בופובי. זו הפרה של ההיבט הדיוני של הזכות מפני עינויים בשילוב הזכות לשוויון.

למעצר של שלושה עותרים לא הייתה עילה. הוא מנע מהם להשתתף בהפגנה. זו הפרה של הזכות לחירות בשילוב חופש האסֵפה.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: החובה להכיר בזוגיות של בני זוג מאותו מין

קואילובה ובבבולקובה, בנות זוג מבולגריה, נישאו בבריטניה. קואילובה ביקשה לשנות בהתאם את הרישום שלה בבולגריה. הרשויות סירבו כי בולגריה מכירה רק בנישואים של גבר ואישה. קואילובה ובבבולקובה טענו שזו פגיעה בזכותן לחיים פרטיים ובזכותן לחיי משפחה. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל היום פה אחד את עתירתן.

המדינה חייבת להעניק הכרה משפטית והגנה לבני זוג מאותו מין. בולגריה אינה מכירה בנישואי חוץ של בני זוג מאותו מין ובזוגיות שלהם. היא אינה מתכוונת לשנות את המצב בקרוב. המצב המשפטי משפיע לרעה על קואילובה ובבבולקובה בהיבטים שונים: רכוש, ענייני משפחה, ירושה ויחסים עם צדדים שלישיים. בולגריה לא הציגה הצדקה כלשהי למצב. היא רק טענה שאין חובה להכיר בבני זוג מאותו מין. בית הדין קבע לא פעם שלמדינה שיקול דעת מצומצם בנוגע לעצם ההכרה בזוגיות של בני זוג מאותו מין, להבדיל מהאמצעי להכרה. בולגריה הפֵרה את חובתה מכוח הזכויות לחיים פרטיים ולחיי משפחה.

השופט פבלי סבר בדעת מיעוט שצריך לבחון גם אם הופרה הזכות לשוויון בשילוב הזכויות לחיים פרטיים ולחיי משפחה.

הינה פסק הדין (בצרפתית) וסיכומו (באנגלית).

בית הדין האירופי לזכויות אדם: הסתה נגד להט"בים – ניצול לרעה של חופש הביטוי

ב-2015 הפרלמנט ביוון דן בהצעת חוק בעניין "איחוד אזרחי" לבני זוג מאותו מין. לניס, המיטרופוליט (בישוף) של קלווריטה ואגיאליה בכנסייה האורתודוקסית של יוון, פרסם בבלוג שלו מאמר על הומוסקסואליות. הוא כינה אותה "עבירה חברתית" ו"חטא". הוא קרא להומואים "חלאת החברה", "פגומים" ו"חולי נפש". הוא הזמין את הציבור לירוק עליהם. המאמר שותף מחדש רבות. כעבור כמה ימים פרסם לניס מאמר נוסף. הוא כתב בו שהמאמר הראשון לא נועד להסית לאלימות, שכתב רק נגד פוליטיקאים שמנסים לתת כסות חוקית ל"אי מוסריות בצורתה המגעילה ביותר", שהביטוי "לירוק" הוא דימוי לכך שיש לבוז להומואים, ושהכנסייה מגנה את החטא אבל מתפללת עבור החוטאים.

על המאמר הראשון לניס הורשע בעבירת הסתה לאלימות או לשנאה על רקע נטייה מינית. הוא נדון לחמישה חודשי מאסר על תנאי. לניס טען שזו פגיעה בחופש הביטוי שלו. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם דחה היום על הסף ברוב דעות את עתירתו.

בית המשפט ביוון בחן את כל נסיבות העניין ושקל גם את חופש הביטוי של לניס. על בסיס זה הוא קבע שלניס כתב נגד הומואים בכלל. דבריו היו צפויים לגרום להפליה ולשנאה. בשל מעמדו הייתה ללניס השפעה על מאמינים רבים, גם מחוץ לקהילתו – ובדתו מאמינים רוב תושבי יוון. הוא הפיץ את דבריו במרשתת, מה שהגדיל את הנגישות להם. מיעוטים מגדריים ומיניים ראויים להגנה מוגברת. הפליה על בסיס נטייה מינית חמורה כמו הפליה על בסיס גזע, מוצא וצבע. דוחות בינלאומיים הצביעו על קבלה נמוכה של להט"בים ביוון.

ביקורת על סגנון חיים מסוים חוסה תחת חופש הביטוי. אבל דברים ששוללים מלהט"בים את אנושיותם ושמסיתים לאלימות נגדם, מערבים את סעיף 17 לאמנה האירופית לזכויות אדם. סעיף זה אוסר לנצל לרעה זכויות אדם. אין להשתמש בחופש הביטוי כדי לקדם מטרות שמנוגדות בעליל לערכים שהאמנה מקדמת. נוסח המאמר, ההקשר שהוא התפרסם בו, האפשרות שיוביל לתוצאות מזיקות ונימוקי בית המשפט ביוון – כל אלו מביאים למסקנה שלניס השתמש בחופש הביטוי בניגוד למטרתו האמיתית. דבריו מנוגדים להגנה על כבוד האדם ועל ערך האדם בלי קשר לנטייה מינית. להגנה זו חשיבות רבה בחברה האירופית בת ימינו. העתירה מנוגדת לאמנה. יש לדחות אותה על הסף.

מאחר שמדובר בהחלטה לדחייה על הסף, לא פרסמו את דעת המיעוט ומי מחזיק בה.

הינה ההחלטה וסיכומה.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: התניית השתתפות ספורטאית אינטרסקס בהפחתת רמת טסטוסטרון – האם הופרו זכויותיה בעתירות נגד התאחדות האתלטיקה הבינלאומית?

קסטר סֶמֶנְיָה היא רצה בינלאומית למרחקים בינוניים. היא נולדה אינטרסקס והזדהתה כל חייה בתור אישה. היא הייתה שלוש פעמים אלופת העולם בריצת 800 מטר ופעמיים האלופה האולימפית בתחום. התאחדות האתלטיקה הבינלאומית קבעה תקנות בעניין זכאות של אלו עם הבדלים בהתפתחות המינית להשתתף בתחרויות לנשים. סמניה עתרה נגד התקנות. לטענתה, הן חייבו אותה להפחית את רמת הטסטוסטרון בגופהּ כדי להמשיך להתחרות בתחרויות נשים. בית הדין לבוררות בספורט, שמושבו בשווייץ, קבע שהתקנות מבחינות בין המינים, אבל ההבחנה מותרת. סמניה עתרה לבית המשפט הפדרלי בשווייץ. בית המשפט דחה את עתירתה. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק היום ברוב דעות שהופרו הזכות לשוויון בשילוב הזכות לחיים פרטיים והזכות לסעד יעיל בשילוב הזכויות לשוויון ולחיים פרטיים.

שווייץ לא הייתה מעורבת בהתקנת התקנות. יש לבחון רק את הטיפול של בית הדין לבוררות ושל בתי המשפט בשווייץ בעתירה של סמניה. למשל, לפי דיני שווייץ, בהליך נגד פסק הבוררות יש לבחון אם הפסק תואם לתקנת הציבור. תקנת הציבור כוללת את האמנה האירופית בדבר זכויות אדם.

סמניה נמצאת במצב דומה לנשים ספורטאיות אחרות. אבל התקנות מחילות עליה יחס שונה על בסיס מין ועל בסיס מאפייני מין (מאפיינים גנטיים שגורמים לרמת טסטוסטרון גבוהה). נדרשים טעמים חשובים במיוחד כדי להבחין מכוח בסיסים אלו. שיקול הדעת של המדינה מצומצם. בענייננו יש לבחון אם עמדו לסמניה ערובות דיוניות מספיקות: ערכאות זמינות ונימוקים מספיקים שהתחשבו בזכויותיה לפי האמנה האירופית.

בית הדין לבוררות מצא שהתקנות מבחינות בין אתלטיות, ושיש כמה סימני שאלה לגביהן: תוצאות הלוואי של הטיפול ההורמונלי הנדרש ממשיות; הטיפול לא בהכרח יגרום לאתלטית לעמוד בכללים שנקבעו בתקנות; אין די הוכחות שהמאפיין ההורמונלי שביסוד הדרישות בתקנות אכן מביא ליתרון של ממש במרוצים ארוכים. גם בית המשפט הפדרלי עמד על הפגיעה בשוויון. הפגיעה בסמניה קשה במיוחד משום שהיא השפיעה על יכולתה לעסוק במקצוע שלה, ריצה מקצועית ברמות בינלאומיות.

סמניה הייתה מחויבת לנקוט הליך בוררות. אפשר להשיג עליו בבית המשפט רק בסוגיות מצומצמות. שתי הערכאות לא דנו כראוי בפגיעה בזכויות של סמניה (והיא טענה שזכויותיה נפגעו). שווייץ לא העמידה לרשותה ערובות דיוניות מספיקות לבחון את הפגיעה בזכויותיה. התוצאה היא שאי אפשר לומר שהחלת התקנות על סמניה היא אמצעי מידתי להשגת תכליתן. זו הפרה של הזכות לשוויון בשילוב הזכות לחיים פרטיים. מטעמים דומים הופרה גם הזכות לסעד יעיל בשילוב אותן זכויות.

השופט פבלי הסכים והרחיב בכמה סוגיות בנוגע לשוויון: הדיון על סיווג לפי מין בספורט על רקע השתתפות טרנס*; למה כאן כללו אינטרסקס בקבוצת שוויון עם נשים; הפליה אופקית (בין הספורטאיות) ואנכית (בידי התאחדות בעלת מבנה היררכי). הוא ציין גם את הפגיעה של דרישה מאינטרסקס לעבור טיפולים הורמונליים כדי "להתאים" למין מסוים.

השופט סגרידס מצא בדעת מיעוט שהופרו זכויות נוספות של סמניה: הזכות לחיים פרטיים בהיבט המהותי, הזכות מפני יחס לא אנושי (ויש קשר בין ההפרות של שתי הזכויות הללו) והזכות להליך הוגן.

השופטים גרוזזב, רוסמה וקטיסטקיס סברו בדעת מיעוט שהסמכות של בית הדין מוגבלת לבחינה של יישום דיני שווייץ בהליך נגד פסק הבוררות. בית הדין קרא לתוך דיני אישור פסק בוררות את האמנה האירופית. זו הרחבה אסורה של תחולת האמנה גם על הליך בוררות בין אנשים שאינם תושבי המדינות שחברות באמנה. די בכך כדי לדחות את העתירה.

לגוף העניין, שוויון בספורט הוא תכלית ראויה. לגופי ספורט יש שיקול דעת רחב להשיג אותו. חשוב בייחוד להשיג שוויון לנשים בספורט. לעניין הפליה על בסיס מין סמניה אינה נמצאת באותה קבוצת שוויון עם נשים בספורט. רמת טסטוסטרון בגוף היא תבחין הולם מדעית לזכאות להשתתף בתחרויות ספורט לנשים. בית המשפט הפדרלי הפעיל אמות מידה מדעיות ברמה מספיקה (מבחינת המשפט הבינלאומי, שלפיו פועל בית הדין האירופי לזכויות אדם) כדי להסתמך על מחקרים בדבר רמות טסטוסטרון. בית הדין לבוררות בחן לעומק את מידתיות התקנות. לבית המשפט הפדרלי סמכות מצומצמת לפקח עליו. לא הופרה שום זכות של סמניה.

הינה פסק הדין (בצרפתית) וסיכומו (באנגלית).

ארצות הברית: האם מעצבת רשאית לסרב ליצור אתרים לחתונות של בני זוג מאותו מין?

סמית היא בעלת עסק לעיצוב גרפי. היא רוצה להציע גם עיצוב אתרי חתונה. לפי אמונתה הדתית, נישואים הם רק בין גבר ואישה. היא אינה מוכנה ליצור אתרי חתונה של בני זוג מאותו מין. חוק איסור ההפליה בקולורדו אוסר על ספקי שירותים ומוצרים להפלות על בסיס נטייה מינית. סמית טוענת שאם החוק יוחל עליה, ייפגע חופש הביטוי שלה. היא ביקשה צו מניעה שיאסור על המדינה לאכוף עליה את חוק איסור ההפליה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט לערעורים במחוז העשירי דחו את עתירתה. בית המשפט העליון של ארצות הברית קיבל ברוב דעות את הערעור שלה: 303 Creative LLC v. Elenis, 600 U.S. ___ (2023).

השופט גורסוץ' פסק בהסכמת חמישה שופטים שחופש הביטוי החוקתי מגן על הזכות להתבטא גם אם המדינה אינה אוהבת את הביטוי. המדינה אינה רשאית לכפות על אדם להתבטא ביטוי שאינו מאמין בו. האתרים שסמית מתכוונת ליצור הם ביטוי "טהור". הם מבטאים רעיון שחוגג את האהבה והנישואים של בני הזוג. סמית תיצור לכל זוג סיפור במילותיה ובמעשי האומנות שלה. לכן הביטוי שלה (גם אם יש לצידו ביטוי של הזוג).

קולורדו רוצה לחייב את סמית לבטא ביטויים שמנוגדים לדעותיה. תכלית החוק היא להוציא מהשיח הציבורי ביטויים מסוימים. זו פגיעה אסורה בחופש הביטוי. חוקי איסור הפליה מקדמים תכלית חשובה. אבל הם אינם יכולים להפר את חופש הביטוי. אומנם סמית מציעה "ביטוי בתשלום" – אבל כמוה אומנים רבים לאורך הדורות. היא אינה מפלה אנשים לפי זהותם, אלא ביטויים לפי תוכנם. אי אפשר לחייב אותה אחרת.

השופטת סוטומאיור סקרה בדעת מיעוט בהסכמת שתי שופטות את ההתפתחות של חוקי איסור הפליה בהספקת שירותים ומוצרים. עם השנים נוספו להם קבוצות מודרות נוספות. בכל פעם הייתה תגובת נגד. עסקים ביקשו פטור, בין היתר על בסיס טענות לחופש ביטוי. עד עכשיו בית המשפט העליון קבע שסירוב לשרת קבוצה מוגדרת של אנשים אינו ביטוי מוגן.

חופש הביטוי אינו מונע חוקים שנועדו להסדיר מסחר והתנהגות ושהשפעתם על ביטויים משנית. חוק איסור ההפליה של קולורדו הוא הסדרה מותרת של התנהגות. החוק אינו מחייב להתבטא ביטוי שהמדינה מעדיפה, ואינו מונע מעסק להתבטא ביטוי שהוא מעדיף. כל עוד העסק מציע אותם שירותים לכולם – למשל מציע לכולם רק אתרים ובהם ביטויים תנ"כיים על כך שנישואים הם רק בין גבר לאישה, או נמנע מלהציע לאיש לכתוב "אהבה היא אהבה" – החוק אדיש. סמית מוכנה לעצב אתרים לבקשת בני זוג מאותו מין – אבל לא לחתונה של עצמם. הדבר דומה לבעל מסעדה שהיה מוכן למכור מזון לשחורים – רק במשלוח, ולא בתוך המסעדה. התערבות בביטוי היא משנית. החוק חוקתי.

הינה פסק הדין, הדיון והפרוטוקול שלו.

דרום אפריקה: הגבלת הכרה בהורוּת לאחר הפריה מלאכותית לבן זוג נשוי בלבד – הפרת זכויות

ו' ור', בנות זוג לא נשואות, החליטו להביא ילדים לעולם. ביצית של ג' הופרתה בזרע, ור' נשאה את העוברים. לשתיים נולדו תאומים. לפי סעיף 40 לחוק הילדים בדרום אפריקה, אם ילד נולד בהפריה מלאכותית, יירשמו בתור הוריו מי שהייתה בהיריון ומי שנשוי לה או נשואה לה. ו' ור' טענו שהחוק מפלה. בית המשפט הגבוה קיבל את עתירתן. בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה אישר פה אחד מפי השופט קולאפן את ההחלטה: VJV v. Minister of Social Dev. [2023] ZACC 21.

סעיף 40 פוגע בכמה זכויות חוקתיות:

• הסעיף מכיר רק במערכת יחסים של נישואים לצורך רישום הורוּת לאחר הפריה מלאכותית. הוא מפלה על בסיס מצב משפחתי. זו עילת הפליה אסורה לפי החוקה.
• הסעיף יחול על חלק מהזוגות של גבר ואישה: רק אלו שהשתמשו להפריה מלאכותית. הסעיף אינו חל על זוג גברים, משום שאיש מהם אינו בהיריון. זוג נשים תמיד יזדקקו להפריה מלאכותית – ולסעיף 40. לכן ההשפעה היחסית של הסעיף על לסביות גדולה מאוד. יש בו הפליה עקיפה מחמת נטייה מינית.
• ו' ור' אינן מסוגלות להגשים את שאיפתן להורוּת. זו פגיעה בזכות לחיי משפחה (שהיא חלק מהזכות לכבוד).
• הסעיף פוגע בזכויות של ילדים שנולדו מחוץ לנישואים.

הפגיעות בזכויות אינן עומדות בתנאי החוקה. תחימת ההכרה בהורוּת לבני זוג נשואים בלבד לא חוקתית. יש לקרוא לתוך הסעיף חלופה של הכרה בידועים בציבור. הצהרת הבטלות מושעית ל-24 חודשים כדי שהפרלמנט יוכל לתקן את החוק אחרת.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: הסדר לא ברור בנוגע לשינוי רישום מין – הפרה של הזכות לחיים פרטיים

הונגריה קבעה בצו ב-2018 הליך לשינוי רישום מין: המשרד הראשי בבודפשט יודיע לרשם הלידות מה השינוי הנדרש בתעודת הלידה, על בסיס חוות דעת רפואית. ר"ק, טרנסג'נדר, ביקש לשנות את רישום המין שלו בהונגריה. הוא צירף חוות דעת רפואיות. המשרד הראשי בבודפשט השיב שהחוק לא קבע איזו רשות מוסמכת לתת חוות דעת רפואית בעניין. המשרד העביר את הבקשה לרשם – וזה דחה אותה כי לא הייתה הודעה נדרשת מהמשרד, ולא הייתה חוות רפואית. ר"ק טען שזו פגיעה בזכותו לחיים פרטיים. המותב הראשון של בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל היום ברוב דעות את עתירתו.

מהזכות לחיים פרטיים נובעות זכות להכרה משפטית במגדר – וחובה של המדינה לאפשר זאת. בצו היו סתירות פנימיות. לא הובהר מי אמור לתת חוות דעת רפואית. לרשמי הלידות ניתן שיקול דעת מופרז. התוצאה הייתה שהרשויות השונות פעלו בחוסר עקביות. ברוב המקרים דחו בקשות לשינוי רישום. בפני טרסנג'נדרים ניצב מכשול מעשי לשינוי רישום המין. בגלל החסר בצו לא היה אפשר לתקן את הפגיעה בר"ק באמצעות עתירה לבית משפט. הוא אינו יכול להגיש בקשה חדשה, מפני שבינתיים הונגריה אסרה לשנות את רישום המין. הונגריה לא יצרה הליך מהיר, שקוף ונגיש לבחינת בקשה לשינוי רישום מין. היא הפֵרה את הזכות של ר"ק.

השופט חוסיינוב סבר ש"הליך מהיר, שקוף ונגיש" נדרש להשיג את שינוי הרישום, ולא רק לבחון את הבקשה.

השופט וויטיצ'ק מצא בדעת מיעוט שהזכות לחיים פרטיים אינה כוללת זכות לשינוי רישום המין. המדינות שחברות באמנה רשאיות להחליט כיצד להסדיר את הסוגיה בדין הפנימי שלהן.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: החובה להכיר משפטית בזוגיות של בני זוג מאותו מין

רומניה מכירה בקשר זוגי רק בדמות נישואים של גבר ואישה. זוגות של שתי נשים ושל שני גברים טענו שזו פגיעה בזכותם לחיים פרטיים ולחיי משפחה. המותב הרביעי של בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל היום ברוב דעות את העתירות.

כפי שנקבע לא פעם (לאחרונה כאן), המדינות שחברות באמנה האירופית בדבר זכויות אדם, חייבות להכיר משפטית במערכות יחסים של בני זוג מאותו מין. יש להן שיקול דעת מסוים בנוגע לכלי המשפטי לעשות זאת.

העותרות והעותרים אינם יכולים לקבל זכויות אזרחיות וסוציאליות שונות. הם אינם יכולים להסדיר תחומים כמו קניין, מזונות וירושה ביניהם. המדינה טענה שאפשר להסדיר זאת באמצעות חוזה. אולם בית הדין כבר דחה בעבר טענות כאלו. ברומניה קיימות עמדות שליליות בקרב הרוב ההטרוסקסואלי כלפי בני זוג מאותו מין. שיקול זה אינו עולה על הצורך של העותרות והעותרים בהכרה משפטית במערכת היחסים שלהם. הכרה כזו לא תמנע מגבר ואישה להינשא זה לזה, ולכן לא תפגע במוסד הנישואים. המדינה לא הציגה עילה לפגוע בזכות. המצב הקיים מפר אותה.

השופטת גוורה מרטינס מצאה בדעת מיעוט שהופרה גם הזכות לשוויון (דעת הרוב לא דנה בסוגיה).

השופטים וויטיצ'ק והרוטיוניאן סברו בדעת מיעוט שהעותרות והעותרים לא הוכיחו שניזוקו אישית מהמצב ברומניה. הדין שם מעניק הכרה מסוימת למערכת יחסים של בני זוג מאותו מין. המצב המשפטי משתנה, בעיקר באמצעות פסקי דין. הממשלה הסכימה לשנות את החוק. הזכות לא הופרה.

הינה פסק הדין וסיכומו.