ססקצ'ואן: הורות והפריה מלאכותית

המועצה המשפטית של ססקצ'ואן פרסמה המלצות לשינוי הדין בעניין הורות והפריה מלאכותית. המועצה דנה בין היתר במעמד ההורי של תורמי זרע ותורמות ביצית, בתרומת זרע במהלך קיום יחסי מין, בפונדקאות והורות, בהליכים לקביעת הורות, באכיפת הסכמי פונדקאות, בריבוי הורים ובהתעברות לאחר מות הורה.

הינה הדוח.

מודעות פרסומת

קנדה: שלילת הזכות לבחור ממי שלא גר במדינה חמש שנים – אינה חוקתית

חוק הבחירות בקנדה קובע שמי שגר מחוץ למדינה במשך חמש שנים, לא יוכל להצביע בבחירות הפדרליות עד שישוב לגור בה. שני אזרחי קנדה שמתגוררים בארצות הברית טענו שהחוק אינו חוקתי. הערכאה הראשונה קיבלה את הטענה. בית המשפט לערעורים באונטריו קיבל את ערעור המדינה. בית המשפט העליון של קנדה קיבל ברוב דעות ערעור על כך: Frank v. Cananda (Att’y Gen.) [2019] SCC 1.

הנשיא וגנר פסק בהסכמת שלושה שופטים שהגבלת היכולת לבחור פוגעת בזכות לבחור שקבועה במגילת הזכויות הקנדית. המדינה מסכימה לקביעה זו. המחלוקת היא בשאלה אם הפגיעה מוצדקת. הזכות לבחור היא זכות בסיסית ורכיב ליבה בדמוקרטיה הקנדית. יש לבחון בקפידה את הגבלתה. על ההגבלה לעמוד בשתי דרישות: תכליתה הכרחית ומהותית; האמצעי המגביל מידתי. תכלית ההוראות שנדונות כאן היא שמירה על הגינות הבחירות. היא הכרחית ומהותית. אשר לקשר הגיוני בין התכלית להגבלה על הזכות, אין הוכחה שהצבעה של אלה שאינם תושבים פגעה – או עלולה לפגוע – בהגינות הבחירות. אין הוכחה שהגבלת הזכות תתרום להגינות הבחירות. על כל פנים, מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה אינו מתקיים. לא ברור מדוע קו הגבול שנבחר הוא חמש שנים. אף אין הוכחה שמי שגרה חמש שנים מחוץ למדינה, אינה מחויבת לה. היא עדיין מושפעת מהחקיקה בקנדה בהקשרים שונים. במבחן המידתיות במובנו הצר התוצאות השליליות של הפגיעה בזכות עולות בבירור על התועלת להגינות הבחירות. החוק מתוקן כך שכל אזרח קנדה שגר מחוץ לה רשאי להצביע בבחירות.

השופט רואו הסכים לתוצאה והרחיב באשר לחשיבות של דרישת המגורים. היא מייצגת קשר של בוחר למחוז הבחירות ולפרובינציה. יכול להיות שהדיון בזכות ובהגבלתה ישתנה בקשר לבחירות בהם. לא הוגן שמי שאינו מתגורר בקנדה יקבע את החוק לאלה שכן גרים בה. לכן יש קשר הגיוני בין ההגבלה לתכלית. אולם החוק נכשל במבחן המידתיות במובנו הצר. הראיות מראות שההשפעה של תושבי חוץ על תוצאות הבחירות מזערית. מולה עומדת פגיעה ברורה בתושבים אלה.

השופטת קוטה והשופט בראון הבחינו בדעת מיעוט בין הגבלה סבירה של זכות יסוד להפרה שלה. הגבלה סבירה טבועה באופי של הזכות, שהרי אין זכות מוחלטת, וקובעת את גבולות הזכות. הפרה היא הגבלה לא מוצדקת של הזכות. תכלית ההגבלה כאן ברורה: להעדיף קשר עכשווי בין הבוחרים לקהילתם. התכלית ראויה והיא עשויה לשמש בקביעת גבולות הזכות לבחור. דרישת התושבות היא אמצעי עדיף על פני אזרחות כדי לקבוע קשר בין בוחרת לקהילתה, ודאי בשיטת הבחירות האזורית בקנדה. קביעת הגבול בחמש שנים קשורה קשר הגיוני לתכלית ההגבלה. פרלמנט עשוי לכהן עד חמש שנים, כלומר תושב חוץ יכול להצביע פעם אחת לפחות. תקופת חמש השנים נמצאת במתחם האפשרויות הסבירות ואינה חורגת ממה שנקבע במדינות אחרות. שלילת הזכות אינה קבועה. תושב חוץ רשאי להצביע שנית אם יחזור לקנדה. התועלת בהגבלה עולה על הפגיעה בזכות.

הינה פסק הדין, כתבי הטענות והדיון.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: הפליה מחמת מין בין אסירים לאסירות

אסירים ואסירות בלטביה נושאים מאסר בבתי כלא בדרגות אבטחה שונות. אסירים משובצים תחילה לבתי כלא מחמירים יותר מאסירות. יש לכך השפעה על הטבות שהם זכאים להן. לאיציס, אסיר בלטביה, לא הרשו לצאת להלוויית אביו. אישה שהייתה נשפטת לתקופת מאסר דומה בשל עבירה דומה, היית זכאית לצאת להלוויית אביה. היום פסק המותב החמישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם ברוב דעות שמדובר בפגיעה בשוויון בצירוף הזכות לחיי משפחה.

לטביה טענה שהשוני בשיבוץ נועד לענות על צרכים שונים של גברים ונשים. בית הדין קיבל את הטיעון בחלקו, בעיקר בקשר לאימהוּת. אולם יחס שונה צריך להיות גם מידתי. אסירות אינן אמורות לסבול יותר מהנדרש, וכך גם אסירים. מדיניות השיקום – של נשים ושל גברים – תומכת בחיזוק קשרי משפחה. לטביה טענה שנשים אלימות פחות מגברים, אך לא הוכיחה זאת, וממילא יש להעריך כל אסיר לעצמו. הרשויות לא בחנו את איציס והן הסתפקו במינו כדי לדחות את הבקשה להשתתף בהלוויה.

השופטים גרוזב ואו'לירי סברו בדעת מיעוט שהייתה הפרה של הזכות לחיי משפחה משום שאיציס לא הורשה להשתתף בהלוויה של אביו, בלי בחינה של עניינו האישי. אולם לא על כך הוא התלונן, כי אם על המדיניות הכללית בנוגע לאסירים ואסירות. לטביה הסבירה מדוע היא בחרה להבחין בין המינים. בית הדין אינו ממהר להתערב בהכרעות כאלה של הרשות המחוקקת.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: צעדים נגד הורים בגין חינוך ביתי

גרמניה מחייבת הורים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבית ספר. בני הזוג וונדרליך ביקשו ללמד את ילדיהם בבית. בית המשפט העביר לרשות החינוך את הסמכות בענייני חינוך הילדים. במשך שלושה שבועות הילדים שהו בבית ילדים בשל כך. היום דחה המותב החמישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם את עתירת ההורים.

ההחלטה של בית המשפט פגעה בזכות לחיי משפחה. הבטחת ההשתלבות של הילדים בחברה היא תכלית ראויה לפגיעה בזכות. ההורים בודדו את הילדים בבית המשפחה. הילדים היו בסיכון לפגיעה גופנית. ההורים סירבו שהילדים יעברו הערכה חינוכית, ולכן לא היו לרשויות נתונים נוספים. אמצעים חריפים פחות, כמו קנס מנהלי, לא שינו את העמדה של ההורים. הוצאת הילדים מהבית לא ארכה יותר מהנדרש. הפגיעה בזכות הייתה מידתית.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: החלה כפויה של דיני הירושה לפי השריעה במקום צוואה של מוסלמי – פגיעה בשוויון

מוסטפה, מוסלמי אזרח יוון, הוריש בצוואתו את כל רכושו לאשתו חאטיטזה. לאחר מותו טענו אחיותיו שיש להחיל על הירושה את הדין האישי של מוסטפה: דיני השריעה. בית המשפט קיבל את עמדתן וביטל את הצוואה. חאטיטזה הפסידה שלושה רבעים מהעיזבון. היום פסק מותב מורחב של בית הדין האירופי לזכויות אדם שמדובר בפגיעה בשוויון בשילוב עם זכות הקניין.

חאטיטזה נמצאת במצב דומה לזה של יורשת על פי צוואה של מי שאינו מוסלמי. על אף זאת היא זכתה ליחס רע יותר בגלל הדת של המוריש. הדין היווני נועד להגן על המיעוט המוסלמי בתראקיה, כחלק מהמחויבויות של יוון לפי אמנות שונות. אולם אמנות אלו לא חייבו להחיל את השריעה. במקרים אחרים לא החילו את השריעה ביוון, וממילא החלת השריעה יוצרת הפליה. אם מדינה יוצרת מערך משפטי מיוחד על בסיס דת, עליה לוודא שאין מפעילים אותו בהפליה. האמונה הדתית של המוריש אינה משמיעה ויתור שלו על האיסור להפלות את יורשיו. הדין היווני פגע בזכות לזיהוי עצמי, בעיקר הזכות שלא להיות מוגדר חלק ממיעוט. זכויות אלה הן אבני יסוד במשפט הבינלאומי שעוסק בהגנה על מיעוטים. יוון הייתה המדינה היחידה באירופה שהחילה את השריעה בכפייה. היא תיקנה את החוק, אולם התיקון אינו חל למפרע. להפליה במקרה זה אין הצדקה אובייקטיבית וסבירה.

השופט מיטס ציין שזו ההכרה הראשונה בבית הדין ב"הפליה בשותפות": הפליה לא (רק) מחמת תכונה של העותרת (הדת שלה), אלא (גם) מחמת הדת של בעלה. השאלה הנכונה היא אם אישה מוסלמית שיורשת על פי צוואה את בעלה המוסלמי, נמצאת במצב דומה לאישה לא מוסלמית שיורשת על פי צוואה את בעלה הלא מוסלמי. הגנה על המיעוט המוסלמי בתראקיה היא תכלית ראויה, אך יוון כשלה במבחן המידתיות.

הינה פסק הדין וסיכומו.

קולומביה הבריטית: דיני עבודה

המועצה המשפטית של קולומביה הבריטית פרסמה המלצות לתיקונים בדיני העבודה בפרובינציה. הדוח של המועצה דן בקבלה לעבודה, בשעות העבודה, בשכר, בחופשות, בסיום יחסי העבודה, בקבוצות מוחלשות של עובדים ובאכיפת דיני העבודה.

הדוח כאן.

בריטניה: האם אפשר לכלול בצו לטיפול בקהילה תנאים שעולים כדי שלילת חירות?

פ"ג שהה בטיפול מרפאתי כפוי במוסד לבריאות הנפש. הוא שוחרר בצו לטיפול בקהילה. בצו הוא נדרש להתגורר במעון טיפולי בהשגחה צמודה, והותר לו לצאת רק בליווי או בתנאים מגבילים. פ"ג טען שתנאי הצו עלו כדי שלילה לא חוקית של חירותו. בית הדין לענייני בריאות הנפש דחה את הטענה. בית הדין הגבוה קיבל אותה. בית המשפט לערעורים של אנגליה וויילס דחה אותה. בית המשפט העליון של בריטניה קיבל היום פה אחד מפי הנשיאה ליידי הייל את הערעור של פ"ג: Welsh Ministers v. PJ [2018] UKSC 66.

חוק בריאות הנפש התיר לשחרר אנשים בצו לטיפול בקהילה. את הצו מוציא רופא, ואין פיקוח שיפוטי על הוצאתו. אין ענישה על הפרת הצו, אבל הפרת תנאים מסוימים עשויה להביא להחזרה למוסד לבריאות הנפש. החוק אינו מתיר לכלול בצו תנאים שתוצאתם היא שלילת חירות. כדי להחליט אם החירות נשללה, יש לבחון את המצב שיצר הצו. אם בית הדין מוצא שהחירות נשללה, הוא אינו מוסמך לשנות את תנאי הצו. הוא יכול לבטל את הצו, או שהאדם מושא הצו יעתור נגד הצו.

הינה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.