אוסטרליה: שגיאה בכתב התחייבות – עניין לפרשנות או לתיקון טעות משותפת?

חברת "נבאקס" ו"תאגיד הקרקע והבינוי של ניו סאות' ויילס" חתמו על חוזה. לדרישת התאגיד, הסכים בנק אוסטרליה וניו זילנד להתחייב לשלם בשם נבאקס לפי דרישה. היו שגיאות בהעברת הפרטים לבנק. בכתב ההתחייבות הופיעה "מחלקת הקרקע והבינוי של ניו סאות' ויילס" במקום התאגיד. התאגיד ביקש מהבנק לשלם. הבנק סירב. הערכאה הראשונה פירשה את כתב ההתחייבות כאילו הוא עוסק בתאגיד. היא קבעה שעל הבנק לשלם לתאגיד, ושעל נבאקס לשפות את הבנק. בית המשפט לערעורים של ניו סאות' ויילס דחה ערעור על כך. בית המשפט העליון של אוסטרליה קיבל פה אחד ערעור וערעורים שכנגד על כך: Simic v NSW Land & Housing Corp [2016] HCA 47.

השופטים גייגלר, נטל וגורדון פסקו שאי אפשר לפרש את כתב ההתחייבות כאילו הוא עוסק בתאגיד. אפשר להעניק סעד מדיני היושר: תיקון כתב ההתחייבות והחלפת המחלקה בתאגיד. זו הייתה הכוונה האמתית של הצדדים. הניסוח הסופי היה טעות משותפת שהרי אילו היו מסבים את תשומת לבם אליו, ברור שנציגי הצדדים היו מתקנים אותו.

השופטת קיפל הסכימה. היא הדגישה שהשאלה היא מה היו הכוונות האמתיות של נציגי נבאקס והבנק. הם התכוונו לתאגיד, ולכן אפשר לתקן את החוזה. הנשיא פרנץ' הסכים עם שתי חוות הדעת. הוא הדגיש שכתב ההתחייבות הוא ערבות ביצוע (performance bond), ולכן אין לפרשו פרשנות מתירנית. יש לבחון את כוונתם של נבאקס והבנק, והיא הייתה לתאגיד.

הנה פסק הדין, סיכומו, כתבי הטענות, הדיון והפרוטוקול שלו.