בית הדין האירופי לזכויות אדם: עתירות כוללניות על פרסום פסקי דין לציבור – לא קבילות

בולגריה קבעה כללים לאנונימיות בפסקי דין. ראשית, פסקי דין וכתבי בית דין בבית המשפט המנהלי העליון יתפרסמו באתר בית המשפט בלי פרטים מזהים. שנית, הרשעות בפלילים שנגזר בהן עונש והחלטות שאישרו אותן, יתפרסמו באתר בית המשפט רק לאחר שננקטו צעדים לאכוף את פסק הדין. כתבי משפט ועמותה לשיפור תפקוד מערכת המשפט טענו שהכללים פוגעים בחופש הביטוי. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם דחה היום על הסף את עתירתם.

העתירות כלליות. הן אינן תוקפות החלטה מסוימת, אלא מדיניות. לא ברור למה כל המידע באתר בית המשפט דרוש כדי שהעותרים יוכלו למלא את תפקידם. מובן שבחלק מהמידע יש עניין ציבורי. אולם העניין הציבורי תלוי בנסיבות המקרה. אי אפשר לקבוע במופשט במה הוא קיים. למשל, כדי להחליט אם פסק דין התפרסם ברבים באיחור, בית הדין בוחן את כל נסיבות המקרה. בית הדין אינו נותן הצהרות מופשטות על מידת הגישה לפסקי דין ועל מהירותה.

בית הדין פסק ברוב דעות. לא נכתב מי בדעת המיעוט ולמה.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בריטניה: בקשה לביטול פסק דין או החלטה לפני שצו הביצוע נחתם

חברת אא"ק זכתה בבוררות בניגריה נגד רשות שדות התעופה של ניגריה. הרשות השיגה על כך בבתי המשפט במדינה, וההליך עדיין מתנהל. אא"ק ביקשה לאכוף את פסק הבוררות באנגליה וויילס. בית המשפט הגבוה השהה את הטיפול בבקשה עד להכרעה בהליך ההשגה בניגריה – בתנאי שהרשות תפקיד ערבות בנקאית בסך חצי מסכום הזכייה. הרשות לא הפקידה את הערבות בזמן. בית המשפט הגבוה קיבל את בקשת האכיפה. צו הביצוע טרם נחתם. בהמשך היום הרשות הפקידה את הערבות, הגישה אותה לאא"ק וביקשה לבטל את החלטת האכיפה. בית המשפט קיבל את הבקשה. בית המשפט לערעורים של אנגליה וויילס קיבל את הערעור של אא"ק. בינתיים אא"ק מימשה חלק מהערבות. בית המשפט העליון של בריטניה קיבל פה אחד מפי לורד בריגס ולורד סיילס את ערעור הרשות בחלקו: AIC Ltd. v. Fed. Airports Auth. of Nigeria [2022] UKSC 16.

אם מוגשת בקשה לבטל פסק דין או החלטה לפני שצו הביצוע נחתם, בית המשפט נדרש לעשות צדק בהתאם לתכלית העליונה של סדר הדין האזרחי: לפסוק בצדק ובעלות מידתית. צריך לתת משקל רב לעקרון סופיות הדיון. במקרה הנדון נוספת לכך העובדה שהרשות איחרה בלי סיבה טובה. מנגד, היא הפקידה את הערבות אצל אא"ק בסופו של דבר. זה שינוי חשוב בנסיבות. אא"ק קיבלה מתת שמיים: היתרונות המעשיים של צו הביצוע ושל הערבות לביצוע חלקי של פסק הבוררות. יש לבטל את מתת השמיים. אא"ק תשאיר בידיה את מה שכבר מימשה מהערבות, אבל לא תאכוף את שאר פסק הבוררות עד תום הליך ההשגה בניגריה.

הינה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.

דרום אפריקה: צו של בית משפט מחייב עד שיבוטל

נדאבני עתרה לבית משפט וביקשה לקבוע שהיא עובדת קבועה של מועצת טמבו. בית המשפט קיבל את העתירה ונתן צו בהתאם. המועצה לא קיימה את הצו. נדאבני פתחה בהליכי ביזיון בית המשפט. המועצה השיבה שאין תפקיד פנוי, ושמילוי הצו הוא הוצאה חריגה ובזבזנית בניגוד לחוק המערכות – ולכן הצו בטל. בית המשפט הגבוה קיבל את עמדת המועצה. בית המשפט העליון לערעורים קיבל את הערעור של נדאבני. בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה דחה היום פה אחד מפי השופטת פילאי את ערעור המועצה: Mun. Manager O.R. Tambo Dist. Mun. v. Ndabeni [2022] ZACC 3.

צו של בית משפט מחייב עד לביטולו. הצו כאן אינו מנוגד בבירור לחוק המערכות. הוא אינו בטל. יש לקיים אותו. המועצה ניהלה הליכים מול נדאבני בשש ערכאות במשך חמש שנים. היא תשלם לנדאבני הוצאות עונשיות.

הינה פסק הדין וסיכומו.

בריטניה: צו שיפוטי פגום – יש לקיימו עד שישונה

שרת הפנים של בריטניה הורתה לעצור את מג'רה לצורך גירושו מהמדינה. בית הדין המנהלי הורה לשחרר אותו בתנאים. השרה ביקשה שאחד התנאים יהיה איסור על עבודה בחינם; בית הדין סירב. השרה הטילה על מג'רה איסור מנהלי לעבוד. מג'רה טען שהאיסור מנוגד להחלטת בית הדין. השרה טענה שהצו של בית הדין לא חוקי: לפי החוק, חובה לקבוע תנאי של התייצבות לפני פקיד הגירה, אבל בית הדין לא קבע תנאי כזה. בית הדין הגבוה קיבל את העתירה של מג'רה. בית המשפט לערעורים של אנגליה וויילס קיבל את ערעור השרה. היום קיבל בית המשפט העליון של בריטניה פה אחד מפי הנשיא לורד ריד את הערעור של מג'רה: R (Majera) v. Sec’y of State for the Home Dep’t [2021] UKSC 46.

צו של ערכאה שיפוטית תקף עד שערכאה שיפוטית תבטל אותו (או עד שהמחוקק ישנה את המצב המשפטי). הכלל חל על כל צו: תקף ובטל, תקין ופגום. לכן השרה הייתה חייבת לפעול לפי הצו. הפגם בו אינו פוטר אותה מחובתה. גם צו מנהלי לא חוקי – שהדין בעניינו שונה – יכולות להיות לו תוצאות משפטיות בנסיבות מסוימות. גם אם הייתה תוצאה משפטית לאי חוקיות של צו שיפוטי, היה מקום לבחון סוגיה נוספת. השרה לא ביקשה מבית הדין המנהלי לשנות את הצו ולא ערערה עליו. נוכח זאת לא ברור אם היה מקום להרשות לה לטעון נגד תוקפו בעתירה החדשה של מג'רה.

הינה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.

אוסטרליה: האם איחור במסירת תרגום לנימוקי פסק דין מצדיק לבטל את פסק הדין?

פלוני, אזרח פקסיטן דובר אורדו, ביקש מקלט מדיני באוסטרליה. הבקשה נדחתה. פלוני עתר בעניין. בית המשפט האזורי דחה את העתירה בסוף הדיון ופירט נימוקים להחלטה. פלוני קיבל תרגום של תוצאת ההליך. הוא קיבל תרגום של הנימוקים להחלטה רק לאחר שערער עליה. בית המשפט הפדרלי קבע שבגלל העיכוב במסירת התרגום יש להחזיר את התיק לדיון מחדש. היום קיבל בית המשפט העליון של אוסטרליה פה אחד מפי השופט סטיוארד את ערעור המדינה: Minister for Immigr, Citizenship, Migrant Servs & Multicultural Affairs v AAM17 [2021] HCA 6.

מכוח ההגינות הכללית היה מקום לתת לפלוני את תרגום הנימוקים מוקדם יותר. אבל החובה של בית המשפט כלפי הצדדים לפעול בהגינות דיונית, מסתיימת בתום סיכומי הצדדים. העיכוב במסירת התרגום לא פגע בהגינות הדיונית. אשר לצדק מעשי, דיון מחדש הוא סעד קיצוני במקרה זה. אם נגרם אי צדק מעשי מהעיכוב, בית המשפט הפדרלי היה יכול להרשות לפלוני לתקן את נימוקי הערעור שלו (ואם צריך, גם לדחות את הדיון). פלוני לא ביקש לתקן את הערעור בהתחשב בנימוקים לכך.

הינה פסק הדין, סיכומו, כתבי הטענות, ופרוטוקול הדיון.

ניו זילנד: פעולה בהתאם לפסק דין שנהפך בערעור, ופיצויים על ביטול חוזה

חברות "סאבי" חתמו בעל הסכם לרכישת ענבים מיקבי "וטה". סאבי יכלו לרכוש ענבים בכל שלוש שנים לאחר הודעה לווטה. וטה שלחו הודעת ביטול. סאבי דחו את הביטול. בית המשפט הגבוה קבע שהביטול לא היה כדין, כלומר החוזה בתוקף. בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה וקבע שהביטול היה כדין. בית המשפט העליון של ניו זילנד קיבל ב-2014 את הערעור של סאבי ופסק שהביטול לא היה כדין. בין פסק הדין של בית המשפט לערעורים לזה של בית המשפט העליון חלה תקופה שבה סאבי יכלו לרכוש ענבים. הם לא מימשו אותה. סאבי תבעו את וטה על נזקים מהודעת הביטול. בית המשפט הגבוה ובית המשפט לערעורים קבעו שהנזק נגרם מההדיינות הקודמת, ושאין פיצוי על כך. היום קיבל בית המשפט העליון של ניו זילנד פה אחד את הערעור של סאבי: Savvy Vineyards 4334 Ltd v. Weta Est Ltd [2020] NZSC 115.

השופטת פרנס פסקה בהסכמת שלושה שופטים שכל עוד פסק הדין של בית המשפט לערעורים לא נהפך בבית המשפט העליון, היה לו תוקף מלא. לפיו, וטה יכלו להתנהג כאילו ההסכם בוטל. סאבי לא יכלו להודיע שהם מממשים את האפשרות לרכוש ענבים. מבחינה משפטית פסק הדין הקודם מנע מסאבי לשלוח הודעת רכישה. המצב המשפטי הזה נגרם מהודעת הביטול של וטה. ההודעה קדמה למעורבות של בית המשפט ביחסי הצדדים. היא, ולא ההדיינות הקודמת, גרמה להפסד של סאבי.

השופט ויליאם יאנג הציע דרך נוספת להגיע לאותה תוצאה. סאבי יכלו להודיע על רכישה ב-1.5.2012. מועד זה נפל בין פסק הדין של בית המשפט הגבוה לפסק הדין של בית המשפט לערעורים. הצדדים הסכימו להאריך את המועד ל-1.5.2013. בית המשפט לערעורים נתן את פסק דינו ב-12.4.2013. סאבי לא השתמשו בהארכה מאותו מועד ועד ל-1.5.2013. הסיבה היא שבאותה תקופה החוזה נחשב לחסר תוקף. הוויתור על השימוש בהארכה מקנה זכות תביעה.

הינה פסק הדין, סיכומו ופרוטוקול הדיון.

בריטניה: האם אפשר לבטל פסק דין שהושג בתרמית, אם הראיות על תרמית היו זמינות בהליך המקורי?

טאכאר תבעה את בני הזוג קרישאן בגין עסקה ביניהם. קרישאן הציגו מסמך שעליו חתימה של טאכאר. היא ביקשה שמומחה לכתבי יד יבדוק את המסמך, אך הבקשה נדחתה. בית המשפט הסתמך על המסמך ודחה את התביעה. לאחר מכן חיווה מומחה לכתבי יד את דעתו שהחתימה על המסמך מזויפת. טאכאר ביקשה לבטל את פסק הדין הראשון מאחר שהושג בתרמית. קרישאן טענו שהיה על טאכאר להשיג את חוות הדעת בהליך הראשון – כלומר היא לא פעלה בשקידה סבירה, וכעת היא משתמשת לרעה בהליך משפטי. בית המשפט הגבוה הורה לקיים משפט חוזר. בית המשפט לערעורים של אנגליה וויילס קיבל את הערעור של קרישאן. היום קיבל בית המשפט העליון של בריטניה פה אחד את הערעור של טאכאר: Takhar v. Gracefield Devs. Ltd. [2019] UKSC 13.

לורד קֶר פסק (בהסכמת לורד הודג', לורד לויד-ג'ונס ולורד קיצ'ין. פסקות 1–58) שאנשים אינם חייבים לנהל את ענייניהם בהתבסס על הנחה שאחרים עלולים לרמות. לא צודק שרמאי ייהנה מהעדר שקידה סבירה של יריבו. פסק דין שהושג בתרמית הוא הונאה כלפי הצד השני וכלפי בית המשפט ושלטון החוק. אם פסק דין הושג בתרמית, מי שמבקש לבטל את פסק הדין אינו נדרש להראות שפעל בשקידה סבירה בהליך המקורי. בלי להביע עמדה סופית בעניין, עשויים להיות לכך שני חריגים: בהליך המקורי נטענה טענת התרמית; בהליך המקורי מבקש הביטול חשד בתרמית והחליט לא לחקור אותה.

לורד סמפשן הוסיף (בהסכמת לורד הודג', לורד לויד-ג'ונס ולורד קיצ'ין. פסקות 59–67) שדיון מחדש בטענה עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט רק אם היה ראוי – להבדיל מאפשרי – לדון בטענה בהליך הקודם. בעל דין זכאי להניח שהצד השני ישר. לכן טענה לשימוש לרעה בהליכי משפט אפשרית בהקשר זה רק אם המבקש בחר בהליך הראשון לא לחקור חשד לתרמית או לא להסתמך על תרמית שידועה לו. גישה שתבחן כל מקרה לגופו תביא לחוסר ודאות באכיפת זכות מהותית: הזכות לבטל פסק דין שהושג בתרמית. זכות זו אינה מושפעת מ"מידת" התרמית משום שיש להוכיח את התרמית ברמה גבוהה של הוכחה.

לורד בריגס (פסקות 68–89) סבר שנקודת המוצא היא שכדי לבטל פסק שהושג בתרמית אין צורך בשקידה סבירה. אולם יש לבחון סוגיה זו בכל מקרה לגופו. כך מאזנים בין העיקרון שהתרמית מבטלת הכול לעיקרון בדבר סופיות הדיון. במקרה זה העיקרון הראשון גובר.

ליידי ארדן (פסקות 90–106) ציינה שבדרך כלל יש לבטל פסק דין שהושג בתרמית. אם צד להליך חשד בתרמית ולא חקר אותה, ורוצים למנוע ממנו לאחר מכן גישה לערכאות, מניעת הגישה צריכה לעמוד בתנאי האמנה האירופית לזכויות אדם. הדרישה לשקידה סבירה פוגעת בזכות גם אם הפגיעה אינה מידתית להעדר השקידה הסבירה. יש כלים דיוניים אחרים להגנה על המשיב בבקשת הביטול, והוועדה לכללי סדר הדין האזרחי רשאית לשקול כלים נוספים.

הינה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.

בית הדין האירופי לזכויות אדם: בפסק דין הופיע שם של אדם שאינו צד להליך, בתור מי שהטריד – פגיעה בפרטיות

ויקנט דל קאמפו עבד בבית ספר ציבורי. עמיתה לעבודה האשימה אותו בהטרדה. בית המשפט בספרד קיבל את תביעתה נגד המדינה. בפסק הדין הוא ציין שוויקנט דל קאמפו היה המטריד. המותב השלישי של בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע פה אחד שמדובר בפגיעה בפרטיות. הזכות לפרטיות חלה על השם טוב של אדם. שקיפות ההליך המשפטי וההכרה בהטרדה שהעמיתה חוותה, הן מטרות חשובות. מנגד, ויקנט דל קאמפו לא ידע על ההליך בבית המשפט ולא היה צד לו. בית המשפט יצר לו תיוג שלילי בלי הכרח: היה אפשר להסתפק בראשי התיבות של שמו או לחסות את השם. השופטת קלר והשופט סרגידס סברו בדעת מיעוט שהיה מקום לבחון גם אם הייתה פגיעה בזכות להליך הוגן.

הינה פסק הדין וסיכומו.

אוסטרליה: תנאים לביטול פסק דין שהושג בתרמית

חברות קְלון ופליירס חתמו על חוזה. הן ערכו בו שינויים במהלך השנים. החוזה המקורי אבד. פליירס תבעה את קְלון וטענה שהן מחקו מילה מסוימת בחוזה. בית המשפט קבע בהסתמך על שני עותקים של החוזה שהוצגו לו כי לא הייתה מחיקה. לאחר מכן התגלה שעורך הדין של קְלון ידע על קיומו של עותק שלישי, ולא המציא לפליירס עותק רביעי. עותקים אלה ערערו את המסקנה בפסק הדין המקורי. פליירס ביקשה לבטל אותו משום שהושג בתרמית. הערכאה הראשונה וערכאת הערעור בדרום אוסטרליה קבעו שמדובר בהתנהגות רשלנית שלא עלתה כדי מרמה, אך היא מצדיקה לבטל את פסק הדין המקורי. בית המשפט העליון של אוסטרליה קיבל את הערעור של קְלון פה אחד: Clone Pty v Players Pty (In Liq) (Receivers & Managers Appointed) [2018] HCA 12.

בית המשפט סקר את התפתחות הסמכות בדיני היושר לבטל פסק דין. גם לאחר שינויים בחוק יש לבתי המשפט בדרום אוסטרליה סמכות לבטל פסק דין שהושג בתרמית. התרמית אינה רק כלפי הצד השני, והיא עשויה להיות גם כלפי בית המשפט – למשל אם שני הצדדים התכוונו לפגוע בזכויות של צד שלישי. נדרשת תרמית; אין די בהתרשלות שלא הגיעה לדרגת תרמית. לצד זאת, מי שמבקש לבטל פסק דין אינו נדרש להוכיח שבהליך המקורי הוא פעל בסבירות כדי לגלות את התרמית. עילות תרמית אחרות אינן דורשות זאת. הדין האנגלי קובע זאת, אך הוא ערבב דרישות של עילות שונות לביטול פסק דין. פליירס לא הוכיחה מרמה. לכן אי אפשר לבטל את פסק הדין המקורי בעילה של תרמית.

הינה פסק הדין, סיכומו, כתבי הטענות, הדיון והפרוטוקול שלו.

בריטניה: בקשה לפתיחה מחדש של פסק דין של הערכאה העליונה

בריטניה שולטת בדייגו גרסיה, הגדול באיי צ'אגוס שבאוקיינוס השקט. בשנת 1966 היא התירה לארצות הברית להקים בו בסיס צבאי. לשם כך הורתה בריטניה לאלף תושבי האי לפנותו ואסרה להתיישב בו ובסביבתו. החל משנת 2000 מנהלים תושבים לשעבר באי הליכים משפטיים נגד בריטניה. ב-2008 דחה בית הלורדים את אחת התביעות לביטול איסור המגורים באי. בהליך מאוחר יותר התברר כי הממשלה לא העבירה לעותרים מסמכים (מסמכי רשיד) שנוגעים לדוח שהיא הגישה בתביעה שהסתיימה ב-2008 (דוח 2ב). לטענת העותרים, מהמסמכים עולה ספק במהימנות הדוח. נוסף להם התגלו ראיות חדשות. כל אחד מאלה הצדיק לפתוח מחדש את ההליך. היום דחה בית המשפט העליון של בריטניה את הבקשה ברוב דעות: R (Bancoult (No. 2)) v. Sec’y of State for Foreign & Commonwealth Affairs [2016] UKSC 35.

לורד מנס (פסקות 1–76) ציין בהסכמת הנשיא לורד ניוברגר מתי יפעיל בית המשפט העליון את סמכותו הטבועה לבטל פסק דין סופי שלו (או של בית הלורדים): ההליך לא היה הוגן או שהתגלו ראיות חדשות, ופגמים אלה גרמו לחוסר צדק. תנאי נוסף הוא שאין סעד יעיל אחר. מסמכי רשיד לא היו משנים את הסתמכותו של בית המשפט על דוח 2ב. אין בראיות החדשות האחרות כדי להביא לביטול פסק הדין הקודם. על כל פנים בינתיים התפרסם דוח חדש שמתיר ליישב אנשים באזור האי. העותרים יכולים לעתור נגד המשך האיסור על ישיבתם שם.

לורד קלרק (פסקות 77–80) הסכים והדגיש כי בשל האפשרות לעתירה חדשה בלתי מידתי לבטל את פסק הדין מ-2008.

לורד קֶר (פסקות 81–187) סבר בדעת מיעוט שיש לקבל את הבקשה. הממשלה לא גילתה לעותרים את מסמכי רשיד. במקרה כזה די באפשרות ממשית לשינוי תוצאת ההליך כדי לבטל את פסק הדין. המסמכים עשויים היו להביא לתוצאה אחרת ב-2008. סעד יעיל אחר הוא שהעותרים ישיגו תוצאה דומה לתוצאת ההליך המקורי. בעקבות הדוח החדש אולי העותרים יורשו להתיישב מחדש באזור ואולי לא. בכל מקרה הנסיבות שונות לחלוטין מאלה שנדונו בהליך הקודם. ממילא בית המשפט העליון אינו מוסמך להורות על יישוב מחדש, ולכן אין (עדיין) סעד חלופי לעותרים.

המשנה לנשיא ליידי הייל (פסקות 188–194) הסכימה לפסק דינו של לורד קֶר. היא הדגישה את חובות הגילוי של הרשות המנהלית. הממשלה הפֵרה אותן בהתייחס למסמכי רשיד. הצדק מחייב לפתוח מחדש את ההליך כדי לבחון את השפעת המסמכים על המשקל של דוח 2ב.

מעניין לציין שבבית המשפט העליון דנו בתיק חמשת השופטים הבכירים ביותר בו. באופן חריג ניתן פסק הדין למעלה משנה לאחר הדיון בעל פה. שלושת שופטי הרוב היו מעורבים בהליכים הקודמים. לורד מנס היה בין שופטי המיעוט בבית הלורדים. לורד קלרק היה חבר בהרכב בית המשפט לערעורים שקיבל את תביעת התושבים. לורד ניוברגר היה חבר בהרכב אחר בבית המשפט לערעורים שדחה בקשה של התושבים לרשות ערעור על החלטה קודמת בתיק.

הנה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.