בריטניה: האם אפשר לבטל פסק דין שהושג בתרמית, אם הראיות על תרמית היו זמינות בהליך המקורי?

טאכאר תבעה את בני הזוג קרישאן בגין עסקה ביניהם. קרישאן הציגו מסמך שעליו חתימה של טאכאר. היא ביקשה שמומחה לכתבי יד יבדוק את המסמך, אך הבקשה נדחתה. בית המשפט הסתמך על המסמך ודחה את התביעה. לאחר מכן חיווה מומחה לכתבי יד את דעתו שהחתימה על המסמך מזויפת. טאכאר ביקשה לבטל את פסק הדין הראשון מאחר שהושג בתרמית. קרישאן טענו שהיה על טאכאר להשיג את חוות הדעת בהליך הראשון – כלומר היא לא פעלה בשקידה סבירה, וכעת היא משתמשת לרעה בהליך משפטי. בית המשפט הגבוה הורה לקיים משפט חוזר. בית המשפט לערעורים של אנגליה וויילס קיבל את הערעור של קרישאן. היום קיבל בית המשפט העליון של בריטניה פה אחד את הערעור של טאכאר: Takhar v. Gracefield Devs. Ltd. [2019] UKSC 13.

לורד קֶר פסק (בהסכמת לורד הודג', לורד לויד-ג'ונס ולורד קיצ'ין. פסקות 1–58) שאנשים אינם חייבים לנהל את ענייניהם בהתבסס על הנחה שאחרים עלולים לרמות. לא צודק שרמאי ייהנה מהעדר שקידה סבירה של יריבו. פסק דין שהושג בתרמית הוא הונאה כלפי הצד השני וכלפי בית המשפט ושלטון החוק. אם פסק דין הושג בתרמית, מי שמבקש לבטל את פסק הדין אינו נדרש להראות שפעל בשקידה סבירה בהליך המקורי. בלי להביע עמדה סופית בעניין, עשויים להיות לכך שני חריגים: בהליך המקורי נטענה טענת התרמית; בהליך המקורי מבקש הביטול חשד בתרמית והחליט לא לחקור אותה.

לורד סמפשן הוסיף (בהסכמת לורד הודג', לורד לויד-ג'ונס ולורד קיצ'ין. פסקות 59–67) שדיון מחדש בטענה עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט רק אם היה ראוי – להבדיל מאפשרי – לדון בטענה בהליך הקודם. בעל דין זכאי להניח שהצד השני ישר. לכן טענה לשימוש לרעה בהליכי משפט אפשרית בהקשר זה רק אם המבקש בחר בהליך הראשון לא לחקור חשד לתרמית או לא להסתמך על תרמית שידועה לו. גישה שתבחן כל מקרה לגופו תביא לחוסר ודאות באכיפת זכות מהותית: הזכות לבטל פסק דין שהושג בתרמית. זכות זו אינה מושפעת מ"מידת" התרמית משום שיש להוכיח את התרמית ברמה גבוהה של הוכחה.

לורד בריגס (פסקות 68–89) סבר שנקודת המוצא היא שכדי לבטל פסק שהושג בתרמית אין צורך בשקידה סבירה. אולם יש לבחון סוגיה זו בכל מקרה לגופו. כך מאזנים בין העיקרון שהתרמית מבטלת הכול לעיקרון בדבר סופיות הדיון. במקרה זה העיקרון הראשון גובר.

ליידי ארדן (פסקות 90–106) ציינה שבדרך כלל יש לבטל פסק דין שהושג בתרמית. אם צד להליך חשד בתרמית ולא חקר אותה, ורוצים למנוע ממנו לאחר מכן גישה לערכאות, מניעת הגישה צריכה לעמוד בתנאי האמנה האירופית לזכויות אדם. הדרישה לשקידה סבירה פוגעת בזכות גם אם הפגיעה אינה מידתית להעדר השקידה הסבירה. יש כלים דיוניים אחרים להגנה על המשיב בבקשת הביטול, והוועדה לכללי סדר הדין האזרחי רשאית לשקול כלים נוספים.

הינה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.