ניו זילנד: בקשה לאסור פרסום מידע על שופטת שבן זוגה עומד לדין

דליסון ניסה להרוג את בעל הבית של עסקו ופצע אותו ואת בת הזוג של בעל הבית. דליסון עמד לדין. הוא ביקש צו איסור פרסום על פרטי בת זוגו, פריש: היא שופטת, וגילוי העניין עלול לסכן את שלומו בבית הסוהר. בית המשפט הגבוה דחה את הבקשה. דליסון ערער לבית המשפט לערעורים. במהלך הדיון חשפה התביעה בטיעוניה בכתב מידע מסוים על פריש שאינו כלול בחומר הראיות ושאינו קשור לעבירה. פריש הגישה בקשה עצמאית לאסור את פרסום המידע הזה. בית המשפט לערעורים דחה את בקשתה ואת הערעור של דליסון. בית המשפט העליון של ניו זילנד קיבל היום פה אחד מפי השופט מילר את הערעור של פריש: Farish v. R [2024] NZSC 65.

לפי החוק, תנאי לאיסור פרסום הוא שהפרסום עלול לסכן את שלומו של אדם כלשהו. יש לבחון אם כתוצאה מהפרסום תקום אפשרות אמיתית וניכרת שאדם יהיה נתון בסכנה או חשוף לנזק. "שלומו" פירושו בטיחות גופנית מפני תקיפה או פציעה. הסיכון מושפע גם מהאפשרות שזהות אותו אדם ידועה ברבים או תתפרסם ברבים.

כאן יש עניין ציבורי בפרסום פרטי העבירה ובידיעה שבת הזוג של דליסון שופטת, מכירה את נפגעי העבירה והשיבה לשיחה מאחד מהם לאחר ביצוע העבירה. כל זה ידוע ברבים. לעומת זאת, במידע מושא הבקשה אין עניין ציבורי: אין לו קשר לעבירה, והוא נוגע להיבטים של החיים הפרטיים של פריש שאין בהם עבירה וקשר לעבירה. לשופטת יש זכות דומה לזו של כל אדם אחר להגנה מפני סיכון לשלומה. היותה שופטת אינו מפחית את הסיכון (אולי דווקא מגדילו אותו). גם אם יש סכנה שהציבור יחשוש שהמערכת מגינה על חברה בה, יש להסתכל בהקשר הכולל: התביעה היא שגילתה את המידע הראשוני, ומידע נוסף נועד רק להעריך את הסיכון לפריש.

פרסום המידע הנדון צפוי לסכן את שלומו של אדם: פריש ואחרים. הסיכון מיידי וחמור. אין עניין ציבורי במידע. פריש אינה נדרשת להסתכן כדי למנוע רושם שהיא נהנית מיחס מועדף. היא אינה יכולה לנקוט צעדים סבירים כדי להימנע מהסיכון שבפרסום. לכן יש לאסור את פרסום המידע הנדון.

הינה פסק הדין וסיכומו.