ארצות הברית: סיכום שנת המשפט 2014

אתמול נתן בית המשפט העליון של ארצות הברית את פסקי הדין האחרונים לשנת המשפט הנוכחית (על שניים דיווחתי כאן וכאן, על השלישי – בהמשך). זו הזדמנות טובה לכתוב כמה מילים לסיכום אותה שנה. תחילה, רקע כללי. בית המשפט העליון האמריקני פותח "מושב" ביום שני הראשון באוקטובר ומסיים אותו יום לפני יום השני הראשון של אוקטובר הבא. כל שנת משפט כזו קרויה October Term (ובקיצור: term). אתמול, למשל, ניתנו פסקי הדין האחרונים של October Term 2014. ככלל, שומעים תיקים (בשנים האחרונות – כ-60–80 תיקים בשנה ועוד כמה תיקים בלי דיון באולם) עד אפריל ונותנים בהם פסקי דין עד סוף חודש יוני. תיק עובר לשנה הבאה רק אם הוא יישמע בה מחדש. אף שיש בכך מן השרירותיות, נהוג לסכם כל שנת משפט, לבחון מי ניצחו בה יותר ופחות, ולנסות למצוא בה מגמות עיקריות.

בבית המשפט מכהנים תשעה שופטים. כולם יושבים בכל התיקים, אלא אם כן יש עילת פסלות נגד מי מהם. את השופטים בבית המשפט העליון נהוג לחלק לליברלים ולשמרנים, לפחות בינם לבין עצמם (דומה שבעבר היו שופטים ליברלים ליברליים יותר). השמרנים הם הנשיא רוברטס, השופט סקליה, השופט תומס והשופט אליטו; הליברלים הם השופטת גינזבורג, השופט ברייר, השופטת סוטומאיור והשופטת קייגן. השופט קנדי נחשב לשון המאזניים. ברוב העניינים הוא שמרן, אך לא פעם הוא מצביע עם הליברלים. החלוקה האמורה אינה מוחלטת. לא פעם בענייני זכויות נאשמים, לדוגמה, השופטים סקליה וברייר מחליפים מחנות. התגים "ליברלים" ו"שמרנים" נכונים, כמובן, לקשת הדעות בארצות הברית.

המגמה הבולטת ביותר בבית המשפט בשנת המשפט הנוכחית היא היותה שנה "ליברלית" – לראשונה מזה שנים רבות. בית המשפט פסק פסיקות רבות שקרובות יותר לתפיסת עולמם של הליברלים: הוא ביטל את האיסורים על נישואים חד-מיניים, פירש את חוק ביטוח הבריאות פרשנות שאפשרה לאזרחים רבים יותר ליהנות מהביטוח, פירש פרשנות מרחיבה חוקים שנוגעים לשוויון בדיור, בעבודה ובקבלה לעבודה – ועוד.

מנגד, בית המשפט התנה את הסמכות להפקיע רכוש (ואולי יש בכך סימן להגבלות בעתיד על הסדרה כלכלית), בין היתר. חשוב לציין עוד כי לא כל הסכמה לתוצאה היא הסכמה לנימוקים. פסק דין שהגביל את סמכותן של רשויות מקומיות להסדיר שילוט חוצות בתחומן, התקבל פה אחד, אך הטעמים לכך (והתוצאות האפשריות במקרים אחרים) שונים בין השופטים. שלושה שופטים שמרנים החילו רמת ביקורת גבוהה על חוק העזר. שלושה שופטים ליברלים העדיפו להחיל רמת ביקורת נמוכה. שופט שמרן, שופטת ליברלית והשופט באמצע הסכימו להחיל רמת ביקורת גבוהה אך פירטו איך ניתן להתגבר עליה בעתיד. במקרה אחר היו שני שופטים שמרנים והשופט קנדי במיעוט לעניין הטעמים (אם לא לעניין התוצאה) – אך פסק הדין עצמו הוא ניצחון אישי לשופט שמרן אחר, השופט סקליה.

אולי מדובר בהצטברות נדירה של תיקים שברובם יש בבית המשפט רוב לעמדה הליברלית. אולי הליברלים הצליחו השנה יותר מבעבר לשכנע שופטים נוספים להצטרף אליהם. התוצאה הסופית היא שהשנה הייתה ליברלית הרבה יותר מאשר שמרנית. אין בכך כדי לשנות את הנטייה הכללית של בית המשפט בשנים האחרונות: בחישוב כולל הוא שמרני. בשורות הבאות אדון בשלושה היבטים של הליברליות בשנת המשפט הנוכחית: המספרים; התוכן; הסמליות.

המספרים: בחלק זה אני מסתמך על הדוח המרשים שריכז קדר בטיה בבלוג המוצלח SCOTUSblog.

השופטים הליברלים גברו השנה על השופטים השמרנים ביחד ולחוד. ביחד: בתיקים "צמודים", שההכרעה בהם הייתה ברוב של חמישה מול ארבעה, היו הליברלים בצד המנצח 10 פעמים לעומת 6 פעמים שבהן נפלה ההכרעה כדעת השמרנים. שני הצדדים נעזרו בשופט קנדי, למעט שלוש פעמים: לליברלים הצטרפו הנשיא רוברטס והשופט תומס, ולשמרנים – השופט ברייר. ראו עוד כאן. לחוד: אם בוחנים כמה פעמים היה כל שופט בדעת הרוב, מסתבר שהשופטים הליברלים (והשופט קנדי) תופסים את המקומות הראשונים, ואילו השופטים השמרנים נמצאים במקומות 6–9. שני הנתונים, ביחד ולחוד, חריגים בשנים האחרונות, אולי אף חסרי תקדים מזה זמן רב.

נתון מספרי נוסף, אחוזי ההסכמה בין זוגות שופטים (למשל בין תומס לקייגן), מעניין. אחוזי ההסכמה בין השופטים הליברלים לבין עצמם (נניח בין גינזבורג לסוטומיור) גבוהים מאחוזי ההסכמה בין השופטים השמרנים לבין עצמם (כגון בין סקאליה לאליטו). יותר מכך: בדירוג ההסכמות תופסים השופטים הליברלים את ששת המקומות הראשונים – ההסכמות ביניהם תדירות יותר מכל הסכמה בין זוג שופטים אחר בבית המשפט. אני מציע שיש כאן הסבר חלקי להצלחת הליברלים השנה. בבית משפט של תשעה תשלוט ברית של חמישה. באין חמישה יש כוח רב יותר לארבעה שופטים מאוחדים.

תוכן: השופטים השמרנים סקליה, אליטו ו(בייחוד) תומס מתייחסים ברצינות לתפקידם בפיתוח המשפט. הם נוהגים להוסיף חוות דעת מסכימות לדעת רוב שהם שותפים לה. בחוות דעת אלה הם מציעים בסיס נוסף להכרעה שיש בו כברת דרך מעבר למה שהלכה דעת הרוב. הם מצביעים על סוגיה שראוי לשנות את הדין בעניינה. ההצעות הללו שמרניות יותר ממה שמציעה דעת הרוב. לא פעם הם מצליחים בסופו של דבר, למשל השופט סקליה באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בשנת המשפט. לעומתם ממעטים השופטים הליברלים להרחיב כאשר הם שותפים לדעת הרוב. לא אדון בסיבות אפשריות לכך [עדכון: ב-10.7 הסבירה השופטת גינזבורג מדוע הם נוהגים כך]. אני מציע שאפשר שהשנה הם החלו לשנות מדרכם. מדובר בפסק דין אחד, ולכן קשה להצביע על מגמה, ובכל זאת אציין אותו. בפסק דין שעסק במימון בחירות לתפקיד שיפוטי בפלורידה הצטרף הנשיא רוברטס לשופטים הליברלים ואישר איסור על מועמדים לבקש תרומות למסע הבחירות שלהם. השופטים גינזבורג וברייר צירפו חוות דעת מסכימות שבהן ציינו אפשרויות אחרות לדון בהיבטים מסוימים בתיק (בלי השפעה על התוצאה). ימים יגידו אם הם ימשיכו בכך.

בנושא אחד יש דפוס ברור יותר. הוא מתקשר להערה הבאה שלי.

סמליות: רבים העלו את האפשרות שבית המשפט העליון קבע את הקראת פסק הדין בעניין נישואים חד מיניים דווקא ל-26 ביוני – יום שישי, ונדיר שבית המשפט נותן בו פסקי דין – הוא היום שבו ניתנו פסקי דין נוספים שקידמו את זכויות קהילת הלהט"ב: Lawrence (2003, ביטול עבֵרות משכב זכר) ו-Windsor (2013, ביטול סעיפים ב-Defense of Marriage Act. למעשה, גם Perry ניתן באותו יום, ובו ניתן למעשה תוקף לפסק דין שביטל את האיסור על נישואים חד מיניים בקליפורניה). לפעמים יש סמליות – או מקריות – בנסיבות נתינתו של פסק דין. אני מציע סמליות אחרת לקראת תום שנת המשפט, ואולי אינה אלא מקריות.

אחד מפסקי הדין האחרונים שנתן בית המשפט עניינו שיטת הוצאה להורג. בפסק דין זה ניצחו השמרנים. בית המשפט העליון אישר בעבר את חוקתיותה של הוצאה להורג באמצעות זריקת רעל שיש בה כמה סמים קטלניים. אוקלהומה החליפה אחד מסמים אלה. הניסיון הראשון להשתמש בתרכיב החדש לא התנהל כמתוכנן. בית המשפט אישר אתמול ברוב דעות גם את התהליך החליפי: Glossip v. Gross, 576 U.S. ___ (2015) (הנה הדיון והפרוטוקול שלו). השופט אליטו פסק בהסכמת ארבעה שופטים שהעותרים לא הצליחו להוכיח שתרכיב הסמים גורם לסבל חמור מדי או חמור מהחלופות שהציעו. השופטת סוטומאיור סברה בדעת מיעוט בהסכמת שלושת השופטים הליברלים הנוספים שהעותרים הוכיחו די את טענתם. כאן התחיל להיות מעניין. השופט ברייר הוסיף חוות דעת חולקת בהסכמת השופטת גינזבורג. לדעתם, הגיעה העת לבחון אם עונש המוות חוקתי. לא פעם הוא מוטל על מי שלא ביצע את העבֵרה; מטילים אותו באופן שרירותי; בין גזר הדין לביצועו חולף זמן רב עד כדי שלילת התכלית העונשית; ברוב חלקיה של ארצות הברית ביטלו את העונש. השופט סקליה והשופט תומס השיבו בחוות דעת משלהם (והסכימו זה לחוות דעתו של זה).

נראה לי שיש סמליות בקביעת שלושה תיקים לסוף המושב שמהם שניים נפסקו כדעת השמרנים, ואחד – לפי העדפות הליברלים. השנה החולפת הייתה רק אחת. סופה מסמן את התחלת השנה הבאה. שני הצדדים ייאבקו מחדש בכל תיק. לפי הניסיון המצטבר, דווקא סיכוייהם של השמרנים גבוהים יותר.

עניין Glossip סמלי במובן נוסף. השופט ברייר (והשופטת גינזבורג) קראו בו לשנות את הדין יותר ממה שהציעה חוות הדעת העיקרית שהם הצטרפו אליה, דעת המיעוט של השופטת סוטומאיור. לבד מכך, במהלך השנה מגיעות לשופטים בקשות בהולות לדחיית הוצאות להורג. לרוב הן נדחות. גם אם היו שסברו שיש לקבל את הבקשה, הם נמנעים מלציין זאת בפומבי. כך נהוג בכל הבקשות בבית המשפט, למעט מקרים חריגים. השנה החלו השופטים הליברלים לציין שהם היו נענים לבקשות דחייה של הוצאה להורג. שש פעמים הם עשו זאת (כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן). השופטים ברייר וסוטומאיור ציינו שהיו נענים לבקשת דחייה פעמיים נוספות (כאן וכאן). לא ארחיב כאן באשר לתולדות הדיונים בבית המשפט העליון אמריקני בנוגע לחוקתיות עונש המוות. אציין רק שיכול להיות שהשופטים הליברלים מסמנים חזית חדשה, בבחינת פיתוח המשפט: המאבק לביטולו של עונש המוות.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ארצות הברית: סיכום שנת המשפט 2014

  1. […] עד תחילת פברואר נחשבו סקליה ושלושה שופטים נוספים – הנשיא רוברטס והשופטים תומס ואליטו – לגוש השמרני בבית המשפט. ארבעה שופטים – השופטות גינזבורג, סוטומאיור וקייגן והשופט ברייר – נחשבו לגוש הליברלי. השופט קנדי היה לשון המאזניים. לרוב הוא מצביע עם השמרנים, אך במספר בלתי מבוטל של מקרים הוא חובר לליברלים. חלוקות אלה, כמובן, אינן מוחלטות ואינן נכונות תמיד, אולם יש בהן כדי להסביר את מגמת הפסיקה בשנים האחרונות (לפחות עד שנת המשפט 2014–2015). […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.